אגרה נוספת של 300 ₪ בעד חידוש רישיון להחזקת כלב שאינו מסורס או מעוקר - התיקון לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים

בתחילת ינואר 2013 נכנסו לתוקפם סעיפים 20 (ג) ו 20(ד) לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג, 2002, אשר קובעים כי על בעליו של כלב שאינו מעוקר או מסורס תוטל אגרה חריגה נוספת בסך של 300, למעט מקרים חריגים המצוינים בסעיף 20(ד).

מטרתו של סעיף 20(ג) לחוק הינה לעודד את בעלי הכלבים, לעקר לסרס את הכלבים המצויים בבעלותם ובכך לגרום לצמצום הילודה וכמויות הכלבים הרבות, אשר מגיעים בכל שנה לרחוב, לעמותות, להסגרים הרשותיים ושם חיים באומללות או מוצאים את מותם.

בתיקון הנ"ל לחוק תמכו בעיקר ארגוני בעלי חיים וכן "ארגון הרופאים ברשויות המקומיות" . שניהם מכירים את הבעיה מקרוב, מסות של כלבים אשר ננטשים או שאין להם דורש מלכתחילה בעמותות או בהסגרים העירוניים.

מנגד עמדו "הסתדרות הרופאים הוטרינרים" וכן "ארגון הרופאים לחיות בית בישראל", אשר התנגדו באופן נחרץ לחוק, בטענה שבעלי כלבים אשר אינם מעוניינים בעיקור או סירוס מסיבותיהם שלהם או בשל העלויות לביצוע הניתוח, "ירדו למחתרת", על מנת להימנע מתשלום האגרה המוגדלת ובכך ימנעו גם מחיסון כלביהם נגד מחלת הכלבת (תשלום אגרה וחיסון כנ"ל מהווים בין היתר, תנאי לקבלת רישיון שנתי להחזקת הכלב).

התנגדות נוספת נרשמה מכיוונם של נציגי ההתאחדות הישראלית לכלבנות, אשר דרשה שהכלבים הגזעיים יהיו מוחרגים בחוק זה מהצורך לשלם אגרה מוגדלת, בטענה שגורל הכלבים הגזעיים אינו זהה לגורל הכלבים המעורבים. טענה שנסתרה באחת ע"י נציגי העמותות, אשר טענו שגם כלבים גזעיים מושלכים לרחובות או לפתחי העמותות, לרוב יחד עם גוריהם "המעורבים", רחמנא לצלן.

מפה לשם, החוק עבר בתמיכה של 9 חברי כנסת וללא מתנגדים בתאריך 29.5.2012 ונכנס לתוקפו כאמור בתחילת ינואר 2013. ימים ספורים לפני כניסתו של החוק לתוקף,הוציא מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות נוהל שהופנה לווטרינרים הרשותיים ברשויות המקומיות, הקובע את התנאים הנדרשים לצורך קבלת הפטור כאמור בחוק.

לא אחת נשאלתי ע"י בעלי כלבים המחזיקים בכלבים בגילאים שונים או שכלביהם סובלים ממחלות שונות, האם הם נדרשים לשלם אגרה מוגדלת ואיך עליהם להגיש בקשה לקבלת פטור.

מי רשאי לקבל את הפטור ובאיזה אופן?

את הפטור ניתן לקבל בשני אופנים:

1.אוטומטית ע"י מנהל השירותים הוטרינרים, אשר יורה בנוהל על קבלת פטור מטעם גיל או מצב בריאותי של הכלב. בנוהל המקורי נקבע, כי כלבים שיקבלו פטור הם כלבים אשר: גילם פחות מחצי שנה (שכן בישראל נוהגים לעקר או לסרס את חיות המחמד רק מגיל חצי שנה ואילך) או כלב שקיבל לפחות 8 חיסוני כלבת במהלך חייו. בנוהל המתוקן שיצא בתאריך 27.10.2013 תוקן והורחב הסעיף לעניין קביעת גילו של הכלב ונקבע כי שאף כלב שגילו מעל 8 שנים פטור מתשלום הסכום הנוסף. עוד נקבע כי את גילו של הכלב ניתן לקבוע באמצעות המסמכים הבאים: רישום תאריך לידה במאגר הארצי לרישום כלבים, רישום תאריך שיבוב במאגר הנ"ל, הצגת תעודת חיסון/פנקס חיסונים שניתנו ע"י רופא וטרינר פרטי או עירוני , רישיון, תעודת רכישה /תעודת ייבוא מקורית או העתק נאמן למקור, אישור על השתתפות בתחרויות, תעודת גזע, תיק רפואי או כל מסמך אחר המעיד בברור על גילו של הכלב בהתאם לשיקול דעתו של הרופא הווטרינר העירוני. עוד הודגש כי על המסמך שיוצג בפני הרופא הווטרינר העירוני לכלול את מספר השבב ולשאת תאריך הנכון לזמן היווצרו, לפני 8 שנים לפחות ולא מסמך עדכני אשר מתאר את ההיסטוריה באופן רטרואקטיבי. עוד נקבע כי לא יתקבלו מסמכים שאינם תעודות רשמיות/רפואיות דוגמת "תצהיר של בעל הכלב".

2. על ידי פניה בכתב של בעלי הכלב משני הטעמים הבאים:
א. מצבו הבריאותי של הכלב - כאשר סירוס או עיקור יסכנו בסבירות גבוהה את חייו.

בנוהל נקבע, כי בבקשה לקבלת פטור עקב מצב בריאותי יש לצרף: המלצה לפטור מהווטרינר הקליני (בדרך כלל המטפל), האבחנה הנימוקים והמועד המבוקש למתן הפטור (לשנה או למשך כל חיי הכלב), המלצת הווטרינר שהרדמה או ניתוח יסכנו בסבירות גבוהה את חיי הכלב, מסמכים רפואיים וכן הצהרת בעלי הכלב כי ינקוט בכל האמצעים למנוע מהכלב להזדווג.

לחילופין כלב אשר סובל מאחד או יותר מהמצבים הרפואיים אשר מפורטים בטבלה המצורפת לנוהל, יינתן פטור בלא צורך בברור נוסף. המצבים הרפואיים הינם: חריגת משקל קיצונית, בעיית לב אשר מטופלת תרופתית או אקוטית,איושה בלב, מחלות בדרכי הנשימה, מחלות מעיים כרוניות, בעיות כבד תפקודיות מסוימות, חריגות בולטות במדדי הדם,בעיות קרישת דם, מחלה טרמינלית (כל מחלה שעל פי הסטטיסטיקה בספרות מקצועית עדכנית אורך החיים הצפוי הוא פחות משנה), בעיות במערכת העצבים המרכזית המתבטאות בעוויתות, בפרכוסים, חולשת גפיים או חולשת שרירי נשימה.

ב. הכלב רשום ככלב טהור גזע ע"י תאגיד אשר הוכר ע"י ארגון בין לאומי

על פי הנוהל בבקשה לקבלת פטור עקב היותו של הכלב טהור גזע,יש לעמוד בכל התנאים המצטברים הבאים והם: צירוף צילום של תעודת הגזע שהופקה ע"י ההתאחדות הישראלית לכלבנות, רישיון החזקה תקף בשנתיים האחרונות, רישום הכלב בהתאחדות, הצהרה כי הכלב "טהור גזע" ולא הוגדר ככלב "לא מאושר להרבעה/גידול" והתחייבות לדווח אם יהיה כזה. הפטור הוא לשנה בלבד ויש לחדשו בכל שנה.

מי אמון על מתן הפטור לאגרה מוגדלת?

האישור למתן פטור מאגרה מוגדלת לבקשת בעלי הכלב, יהיה בסמכותו של הרופא הווטרינר העירוני, אשר הוסמך בנוהל ע"י מנהל השירותים הוטרינרים במשרד החקלאות.

מתי יש לפנות לווטרינר העירוני בבקשה לקבל את הפטור?

על הבעלים אשר מעוניין בקבלת הפטור לפנות 30 יום טרם מועד מתן או חידוש הרישיון לכלב כאמור לווטרינר העירוני.

למי ומתי ניתן להגיש ערר על החלטת הווטרינר העירוני לא לתת פטור מאגרה מוגדלת?

החלטת הווטרינר העירוני, צריכה להיות מוגשת בכתב וחתומה .באם בעלי הכלב יבקש לערור על ההחלטה, עליו להגישה בתוך 5 ימים למנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות