facebook    

טיפול בנושא האכלת חתולים מול המועצה בירוחם

גלינהגלינה, הינה תושבת ירוחם ומאכילת חתולים, שסבלה מהתנכלות מצד השכנים ובפרט שכן ספציפי שהינו איש ציבור, נאמן שפ"ע ויו"ר וועד השכונה אשר דרש ממנה להפסיק להאכיל את חתולי הרחוב, לתפיסתו הפרימיטיבית, על מנת שימותו ברעב ובכך לא יתרבו, ואשר ניצל את מעמדו וקשריו בעירייה על מנת להזמין לה פקח באופן חוזר ונשנה, למקום בו היא מאכילה חתולים.
הפקח קנס את גלינה פעמיים על סמך סיפוריו של השכן המתנכל, אשר שיקר במצח נחושה וסיפר לפקח שגלינה מאכילה חתולים באמצעות קריעת שקיות אשפה ופיזור תחולתן על הארץ. השכן הגדיל ועשה והודיע לגלינה שישתמש בזרועו הארוכה של הפקח כדי להעניש אותה על עצם האכלת חתולים ויקרא לו בכל פעם שתאכיל חתולים ובמטרה לגרום לה להסתלק מהשכונה. בעניין זה חשוב להדגיש שאסור לאסור בחוק להאכיל חתולים וחוקי העזר העירונים יכולים להתייחס אך ורק לאופן האכלת החתולים ( שיהיה מידתי וסביר ובאופן שאינו מלכלך ומזהם) אך לא לעצם האכלה ,שאין עוררין על כך שהיא מותרת לכשעצמה.
האכלת חתולי רחוב – מותר או אסור? היכן? ובאיזה אופן?

יתרה מזאת, אותו שכן אף נהג באופן אלים כלפי גלינה ומעבר לצעקות לגידופים וכיפוף ידה, הוא הטריד אותה באופן חוזר ונשנה. לפיכך, לאחר הגשת תלונה במשטרה הגישה גלינה בהמלצת המשטרה "בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת" כנגד אותו שכן, במטרה לקבל צו הרחקה.

ארגון נח, שהינו ארגון הגג של מרבית עמותות בעלי החיים בישראל, נרתם להגנתה של גלינה והחתולים ושכר את שירותיי על מנת לייצג את גלינה בהליך שהגישה נגד אותו שכן הן בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת והן על מנת לנסות להגיע להסדר עם העירייה בנושא הקנסות.
בשלב ראשון, שוחחתי עם ראש אגף שפ"ע במועצה, מר רפי פחימה והצלחתי להגיע עימו להבנות לפיהן הקנסות יותלו למשך 6 חודשים ורק אם פקח יראה במו עיניו וכן יתעד את גלינה במשך ששת החודשים הנ"ל מאכילה חתולים באופן המזהם את הרחוב, רק אז יהא עליה לשלם את הקנסות ויוכלו לתת לה קנסות נוספים. ברוח ההסכמות הללו הכנתי הסכם, עליו חתמו הצדדים. הואיל ואנחנו יודעים שכל תלונותיו של השכן הינן שקריות וגלינה מאכילה את החתולים באוכל יבש מיוחד לחתולים, אותו היא מפזרת במקבצים על הרצפה ובאופן מסודר מסביב לפחי האשפה, אזי אנחנו סמוכים ובטוחים שבתום המועד יבוטלו הקנסות.
הגדיל ועשה מר פחימה משהסכים להיענות לבקשתנו ולפרסם הודעה לתושבי ירוחם במקומון, לפיה, העיריה איננה מתנגדת להאכלת חתולים כל עוד האכלה נעשית בצורה אסטטית ונקיה: קישור

משנקטנו בפעולות הנ"ל השגנו שלושה דברים עיקריים:
ראשית כמובן גלינה לא תצטרך לשלם קנסות סרק.
שנית משהגענו להסדר עם הממונה על האגף והבהרנו לו את המצב המשפטי והעובדתי לאשורו יצרנו עם המועצה"שפה אחידה" הקובעת מהי עברה על חוק העזר העירוני ובאיזה אופן על העירייה להוכיח את ביצוע העברה על מנת לקנוס את גלינה ובכך חיסלנו לאותו שכן והקואליציה שלו, את האופציה להוסיף ולהשתמש בעירייה ככלי שרת לגחמותיו/הם והבטחנו שדבר זה לא יקרה בעתיד.
שלישית בעצם פרסום ההודעה עזרנו למאכילי חתולים נוספים במועצה לקבל הכשר לפעולת האכלה מידתית וסבירה, בדמות מסמך מטעם נציגות המועצה.
לאחר שהגענו להסדר עם המועצה ולאחר שהוגש נגד אותו שכן בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, שינה השכן את פניו: נדם קולו הרם, איומיו פסקו והוא הפסיק הלכה למעשה להטריד את גלינה, ולכן אם השתנות הנסיבות הנ"ל לא היה טעם להמשיך בהליך.
לכן, פניתי לעורך דין אשר ייצג את השכן וביקשתי ממנו להגיש בקשה משותפת למחיקת הבקשה. השכן סרב ואף עמד על חיובה של גלינה בהוצאות משפט (מה שנקרא הרצחת וגם ירשת) . לאחר שהגשתי תגובה מטעם גלינה בנושא ההוצאות , קבעה כבוד השופטת וולפסון "כי בהפעלת סמכויותיו כנאמן שפ"ע היה עליו לברר את ההסדר המשפטי בדבר סוגיית האכלת החתולים עם הגורמים המתאימים ולהביא להסדר שתואם את המותר והאסור. דבר שלא נעשה." ומשכך יש לדחות את בקשתו של (המשיב) השכן בחיוב הוצאות. סוף טוב הכל טוב.