דוגמאות למקרים שטופלו

סבטה ג'וקובסקי - גם שכנים ועיריות כוחניות ניתן להכניע

גם שכנים ועיריות כוחניות ניתן להכניע...סיפורה של סבטלנה ג'וקובסקי מאכילת חתולים אמיצה אותה ייצגתי מול עיריית קריית שמונה

ובכן חברים,סדרת סרטונים אלו,מראה לפרקים את השתלשלותה של סאגה ארוכת שנים שנסתיימה לטובת מאכילת חתולי רחוב אמיצה מקרית שמונה ושמה סבטלנה ג'וקובסקי, שלא ויתרה ונלחמה על צדק, כבודם וזכותם של חתולי הרחוב להיות מואכלים וזכותם של מאכילי חתולי הרחוב להמשיך ולהאכילם ללא מורא ופחד.

סבטלנה מאכילה מזה מספר שנים חתולי רחוב בסמוך לביתה. מדובר כיום ב- 60 חתולים לערך,אשר התרבו ברבות השנים,בין היתר הואיל והעירייה לא דאגה לעקרם ולסרסם. סבטלנה האכילה את חתולי הרחוב בגינה קטנה, מטופחת ומסודרת אותה יעדה לנושא האכלה. בכל יום בשעות הבוקר המוקדמות והלילה המאוחרות האכילה סבטלנה את החתולים באוכל יבש ושימורי בשר וסיפקה לחתולים מים טריים.

משמר בעלי החיים

בשנת 1994 חוקק חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד 1994, הקובע, בין היתר, כי המתעלל ו/או המענה ו/או המתאכזר לבעל חיים צפוי לעונש של עד 3 שנות מאסר. ממועד חקיקת החוק ועד היום, על אף מקרי התעללות רבים ואכזריים, החוק כמעט שלא נאכף. רוב התלונות בנושא התעללות בבעלי חיים נסגרות מ"חוסר עניין לציבור".

במדינת ישראל עשרות אלפי בעלי חיים סובלים מדי שנה מהתעללות והזנחה קשה, ללא מענה מצד הרשויות וזאת כמובן מבלי להזכיר את חיות המשק, אשר נתונות להתעללות בחסות החוק על בסיס יומי ושעתי.

בחלל זה, נוסדה בשנת 2004, "עמותת משמר בעלי החיים בישראל" ע"י דורון ברנר. מטרתה העיקרית של העמותה הינה הקמת יחידות ייעודיות להגנה על בעלי חיים במשטרת ישראל, המבוססות על מתנדבים, אשר תהיינה אמונות על אכיפת חוקי צער בעלי חיים והתקנות השונות שהותקנו מכוחם.

פה קבור הכלב – במזבלה העירונית דימונה

"דרישה להשבת גופת כלב לידי בעליו לשם קבורתו כדין" זו היתה הכותרת של המכתב אותו שלחתי לעירייה בדרום הארץ. אתם בוודאי שואלים את עצמכם מדוע הייתי צריכה לשלוח מכתב כזה? ובכן לפני מספר ימים פנה אלי בעליו של כלב מנוח וסיפר לי שכלבו נעלם. לאחר שחיפש אותו בכל סביבת מגוריו ולא מצאו הוא פנה לשירות הוטרינרי העירוני ושאל האם הכלב הגיע להסגר הרשותי. בשירות הוטרינרי נאמר לו כי כלבו נדרס יום קודם לכן וכי בעודו גוסס הגיעה פקחית מטעם המחלקה הוטרינרית למקום עם קורא שבבים. בבדיקה אותר השבב של הכלב ומספרו הועבר לפקידה בשירות הוטרינרי שמצאה שהוא הבעלים של הכלב.

לאחר שנחזה שהכלב נפח את נשמתו עזבה הפקחית את המקום וקראה לתברואן העירוני לשם איסוף את גופתו. לטענת הפקידה היא ניסתה להתקשר לטלפון של הבעלים אך הוא לא ענה. הבעלים, המום וכועס מגילוי המידע והתשובה הלאקונית שקיבל פנה לתברואן וביקש ממנו לאתר עבורו את גופת הכלב שזרק במזבלה העירונית, כיוון שרצה להביאה לקבורה הולמת. התברואן הסביר לבעלים שהוא לא מתכוון לעשות את זה ושלח אותו לחפש את גופת הכלב האהוב. אף על פי כן ולמרות חיפושים מאומצים בעלי הכלב לא הצליח לאתר את הגופה ולכן ביקש שאמצא דרך משפטית לדרוש את הגופה מהעירייה (בהנחה וניתן לאתרה).

שחיתות ברשות - והפעם פקח עירוני גונב כלבה גזעית!

לפני מספר חודשים הגיש לקוח שלי תלונה במשטרה על כך שפקח עירייה, במסגרת תפקידו, גנב את כלבתו - גורה גזעית מסוג רועה גרמני, שברחה מחצר הבית שלו.

הפקח, נחקר תחת אזהרה בגין החשדות המיוחסים לו, אך גורמים במשטרת ישראל החליטו לסגור את התיק מסיבה של שימו לב!, "עבריין לא נודע".

אותו לקוח פנה אלי ושאל בעצתי. הסברתי ללקוח, שקודם יש להגיש ערר למשטרה ולדרוש את פתיחת התיק לשם השלמת החקירות הנחוצות, והעברת התיק ליחידת התביעות במשטרה או בפרקליטות, לשם הגשת כתב אישום.לאחר שהפקח יורשע,יהיה קל יותר,להגיש נגדו תביעה אזרחית בדבר הנזקים ועוגמת הנפש,שנגרמו כתוצאה מגניבת הכלבה.

כניסה לבית ללא צו

לפני זמן מה, פנתה אליי אישה מבוגרת וטענה כי השכנים מתנכלים לה בשל העובדה שהיא מאכילה חתולים בסמוך לביתה וכן מגדלת מספר חתולים בתוך ביתה. השכנים התלוננו באופן חוזר ונשנה לעירייה על מטרד ריח שעלה כביכול מדירתה. לאחר פניות השכנים הגיעו נציגים מהעירייה והדביקו לה צו על הדלת שהיה חתום ע"י ראש העיר ובו נרשם כי באם לא תיצור קשר תוך 48 שעות עם המחלקה הווטרינרית והאגף לאיכות הסביבה בעירייה ותאפשר לנציגיהם כניסה לביתה, הם יפרצו את דלת דירתה מכח חוק עזר עירוני המסמיך את ראש העיר ו/או כל מפקח להיכנס אף לבית פרטי של תושב העיר וזאת על מנת לבדוק מהו המקור הריח הנטען וכן יוכלו לתפוס כל חפץ ו/או בעל חיים מדירתה.

תביעה לפיצוי כספי בשל פעולה שנעשתה ע"י נציגי העירייה בניגוד לחוק בהעדר סמכות ובאופן רשלני

הפעם בחרתי לשתף אתכם בתביעה אשר מוגשת בימים אלו לבית המשפט.ברשות מקומית בצפון,נכנסו פקחי עירייה לחצר בית,ללא צו ובהעדר סמכות וזאת כאשר בני הבית לא בנמצא.הם לקחו את כלב המשפחה להסגר העירוני,לאחר ששכנים המקורבים לראש הרשות,התלוננו בפניו על נביחות חוזרות ונשנות.ראש הרשות נתן הוראה לפקחים,לבצע את המשימה הנ"ל.
כאשר חזרו בעלי הכלב לביתם ונכנסו לחצר,חשכו עיניהם. הכלב לא נמצא ומראה החצר העיד כי הכלב נלקח מהחצר בפראות. העציצים והמלונה זזו ממקומם, על המשטח המרוצף בחצר היו שיירי צואה ובתוכה הוטבעו סימני גרירה של כפות רגליו. הידית של הספה הוצאה ממקומה. חמור מכך, בסמוך למלונתו של הכלב נמצא מזרק ובתוכו חומר ככל הנראה כזה אשר שימש לשם טשטושו. בעלי הכלב מיהרו לנסות ולברר את פשר היעלמותו של הכלב. שכנה המתגוררת בסמוך, סיפרה כי שעות ספורות קודם לכן, שמעה צעקות ונביחות כשיצאה מפתח ביתה ראתה את פקחי עירייה כאשר הם לוקחים את הכלב בצורה אלימה. מששאלה את הנ"ל לפשר מעשיהם,הפטירו כי הכלב אלים ולכן נדרשו להביאו להסגר הרשותי ודרשו ממנה לא להתערב.

טיפול בנושא האכלת חתולים מול המועצה בירוחם

גלינה, הינה תושבת ירוחם ומאכילת חתולים, שסבלה מהתנכלות מצד השכנים ובפרט שכן ספציפי שהינו איש ציבור, נאמן שפ"ע ויו"ר וועד השכונה אשר דרש ממנה להפסיק להאכיל את חתולי הרחוב, לתפיסתו הפרימיטיבית, על מנת שימותו ברעב ובכך לא יתרבו, ואשר ניצל את מעמדו וקשריו בעירייה על מנת להזמין לה פקח באופן חוזר ונשנה, למקום בו היא מאכילה חתולים.

הפקח קנס את גלינה פעמיים על סמך סיפוריו של השכן המתנכל, אשר שיקר במצח נחושה וסיפר לפקח שגלינה מאכילה חתולים באמצעות קריעת שקיות אשפה ופיזור תחולתן על הארץ. השכן הגדיל ועשה והודיע לגלינה שישתמש בזרועו הארוכה של הפקח כדי להעניש אותה על עצם האכלת חתולים ויקרא לו בכל פעם שתאכיל חתולים ובמטרה לגרום לה להסתלק מהשכונה.בעניין זה חשוב להדגיש שאסור לאסור בחוק להאכיל חתולים וחוקי העזר העירונים יכולים להתייחס אך ורק לאופן האכלת החתולים (שיהיה מידתי וסביר ובאופן שאינו מלכלך ומזהם) אך לא לעצם האכלה ,שאין עוררין על כך שהיא מותרת לכשעצמה.