שלושת התיקונים החשובים ביותר שהוכנסו לחוק צער בעלי חיים, במסגרת התיקון החדש

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994, (להלן: "החוק"), הינו חוק,אשר קובע איסור מסגרת,האוסר לצער ו/או להתאכזר ו/או להתעלל בבעלי חיים, כמו גם עברות ספציפיות ואת העונש על העובר על סעיפי החוק; החוק גם קובע בין היתר סמכויות פיקוח, אכיפה ותפישת בעלי חיים בהם נעברה עברה ועוד עניינים רלוונטיים בנושא.

בפוסט זה אני אציג את התיקונים החשובים שנעשו, במסגרת תיקון 9 לחוק, ופורסמו בתחילת ינואר 2014 בספר החוקים.

לא אחת ציינתי,כי החוק כמעט ואינו נאכף וכי חוק שאינו נאכף ע"י גורמי האכיפה הרלוונטיים, חשוב כאות מתה ואינו מהווה כל הרתעה בפני פורעי החוק. דעה זו הינה דעה רווחת בקרב הציבור שיש לו נגיעה לתחום ובפרט בקרב גורמים שיש להם אינטראקציה עם גורמי האכיפה ורואים את אוזלת היד בנושא. יודגש,כי תיקון 9 לחוק הינו חלק ממגמה הולכת וגוברת, אשר שמה את הדגש בנושא אכיפה של החוק והתקנות הקיימות עוד לפני שממשיכים לשפר ולקבוע סעיפי חוק נוספים שאינם נאכפים. בפוסט זה אעמוד על שלושת התוספות וההרחבות החשובות ביותר שנעשו במסגרת תיקון 9 לחוק:

1.כניסה לחצר של אדם ללא צו - התיקון החשוב ביותר המופיע בסעיפים 5 א 6 ו 8 לחוק הוא שבמקום בו קיים יסוד סביר להניח כי נעברה עבירה, יוכלו גורמי האכיפה הרלוונטיים להיכנס לחצר של אדם ללא צו חיפוש וזאת לשם חקירה, תפיסת חפץ שקשור לעברה ,עריכת בדיקות ומדידות ותפישת בעל החיים (החרמה מבעליו או המחזיק בו). במה דברים אמורים? לפני התיקון לחוק ,לשם כל כניסה לחצר נדרש היה,להוציא צו מבית משפט שיתיר את הכניסה לחצר. דבר זה;השהה, סרבל ועיכב את הליך הבדיקה וההחרמה של בעל החיים מידי ידיים מתעללות או מזניחות,קושי שבא לידי ביטוי בפרט במצבים אקוטיים או בסופי שבוע וחגים בהם הגורמים הרלוונטיים שתפקידם הינו הוצאת הצו אינם עובדים.

2. אכיפת החוק והתקנות שהותקנו מכוחו – תיקון חשוב נוסף הוא,שכעת ניתן להיכנס לחצר של אדם, כאמור ללא צו ,כדי לאכוף את כל סעיפי החוק וגם כל תקנה הקבועה בתקנות שהוצאו מכח החוק. זאת ניתן ללמוד מהביטוי " 'לפי' חוק זה" שמשמעו בהתאם לסעיף 9 לחוק הפרשנות תשמ"א – 1981 "גם לפי תקנות שהותקנו מכוחו של החיקוק."

במה דברים אמורים? סעיף 19 לחוק הסמיך את שר החקלאות להתקין תקנות מכח החוק. עד היום הותקנו מספר תקנות מועטות מכח החוק ובהן : תקנות צער בעלי חיים -תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים-2001 תקנות להחזקת עגלי חלב -2006 תקנות הובלת בהמות -2006 תקנות להחזקת בעלי חיים למטרות לא חקלאיות – 2009. תקנות הובלת עופות -2011

עד לתיקון החוק, ניתן היה להיכנס לחצר של אדם רק אם היה חשד שעבר על אחד מסעיפי החוק בלבד ולהחרים את בעל החיים רק במקום בו היה חשד שנעברה עברה על אחד מהסעיפים האוסרים: התעללות, שיסוי, ארגון קרבות, חיתוך ברקמה החיה או העבדה.

כיום,אפשר להיכנס לחצר של אדם כאמור ללא צו, כדי לחקור את בעליו ו/או לתפוס את בעל החיים גם אם נעברה עברה על כל סעיף בחוק ו/או באם נעברה עברה על אחת מהתקנות שהותקנו מכח החוק (לדוגמא כלב שיקשר למקום הקבע שלו בשטח הפחות מ16 מטרים רבועים ברצועה שאורכה פחות מטר ומחצה בניגוד לתקנה 8(ד) לחוק.) חשוב להבהיר, אנחנו לא חיים בשוויץ וגם לא נהיה,כלומר,התיקון אינו משנה את המנטליות וההתנהלות ולא אומר שממחר בוקר כל בעל חיים שלא מוחזק לפי התקנות יוחרם. אם הרשויות לא טיפלו עד היום במקרי ההתעללות הקשים,הם בוודאי לא יחרימו כלב שלא קשור "לפי הספר", אבל התיקון מקנה לגורמי האכיפה חופש פעולה שלא היה להם לפני כן .

זה המקום לציין שלדעתי הקבוע בתקנות ההחזקה הוא המינימום שבמינימום ומהווה צורך קיומי ולפיכך כמעט כל החזקה שתעשה בניגוד לתקנות, תעלה ממילא לכדי התעללות, אבל כמובן שהתיקון הזה מבורך כי לא כולם חושבים כך.

3. הוצאת צו מניעה קבוע לפי חוק זה- צו מניעה מאפשר לתובע , לווטרינר רשותי שמונה על פי החוק או ארגון למען בעלי חיים שקיבל היתר, להוציא צו מניעה כנגד גורם שיש חשד שהוא עומד לבצע עברה או שביצע כבר עברה כנגד בעל חיים.

לפני התיקון,איפשר הסעיף להוציא צו מניעה למשך שנה בלבד רק כנגד מי שעבר על חלק מסעיפי החוק (התעללות, שיסוי, ארגון קרבות, חיתוך ברקמה החיה עקירת ציפורניים והרעלה) . כיום לאחר התיקון לחוק, צו המניעה שיינתן יהיה קבוע (ולא יהיה צריף לגשת בכל שנה כדי לחדשו) וניתן יהא להוציאו לפי כל סעיף בחוק ו/או תקנה מהתקנות שהותקנו מכח החוק, כנ"ל.